Bava Kamma 133

Kapitel 133

א הא לאו הכי הדר בעיניה אמר רב יוסף מריש שמו עליו דתניא (יחזקאל מא, כו) צלעות הבית אלו המלטטין והעובים אלו המרישות

1 sonst aber müßte er ihn in seiner ursprünglichen Beschaffenheit zurückgeben!? R. Joseph erwiderte: Ein Balken behält seinen Namen; denn es wird gelehrt:Das Rippenwerk des Hauses, das sind die Füllungen, die Träger, das sind die Balken.

ב רבי זירא אמר שינוי החוזר לברייתו בשינוי השם לא הוי שינוי

2 R. Zera erwiderte: Wenn die Sache zurück in ihre ursprüngliche Beschaffenheit umgewandelt werden kann, so gilt die Änderung des Namens nicht als Änderung. –

ג ושינוי השם שאינו חוזר לברייתו מי הוי שינוי והרי צינור דמעיקרא קציצתא והשתא צינורא ותניא צינור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה

3 Gilt denn die Änderung des Namens, selbst wenn die Sache nicht zurück in ihre ursprüngliche Beschaffenheit verwandelt werden kann, als Änderung, eine Rinne heißt ja vorher Holzscheit und nachher Rinne, dennoch wird gelehrt: Eine Rinne, die man zuerst ausgehöhlt und nachher eingesetzt hat, macht das Tauchbad untauglich,

ד קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה

4 und die man zuerst eingesetzt und nachher ausgehöhlt hat, macht das Tauchbad nicht untauglich.

ה ואי אמרת שינוי השם מילתא היא אפי' קבעו ולבסוף חקקו נמי ליפסל

5 Wenn man nun sagen wollte, die Änderung des Namens sei von Bedeutung, so sollte sie es doch untauglich machen, auch wenn man sie zuerst eingesetzt und nachher ausgehöhlt hat!? –

ו שאני שאיבה דמדרבנן היא אי הכי אפילו דרישא נמי התם איכא תורת כלי עליו בתלוש הכא אין תורת כלי עליו בתלוש

6 Anders ist es beim Gesetze vom Geschöpften, das nur rabbanitisch ist. – Demnach sollte dies auch vom ersten Falle gelten!? – In diesem Falle gilt sie getrennt als Gerät, im anderen aber gilt sie getrennt nicht als Gerät.

ז מיתיבי הגנב והגזלן והאנס הקדישן הקדש ותרומתן תרומה ומעשרותן מעשר

7 Man wandte ein: Wenn ein Dieb, ein Räuber oder ein Gewalttäter etwas zum Heiligen, zur Hebe oder zum Zehnten bestimmt, so ist es gültig!? –

ח אמרי התם איכא שינוי השם דמעיקרא טיבלא והשתא תרומה הקדש מעיקרא חולין והשתא הקדש

8 Ich will dir sagen, hier ist eine Änderung des Namens vorhanden, denn vorher hieß es Unverzehntetes und nachher heißt es Verzehntetes, vorher hieß es Profanes und nachher heißt es Heiliges.

ט אמר רב חסדא א"ר יונתן מניין לשנוי שהוא קונה שנאמר (ויקרא ה, כג) והשיב את הגזלה מה ת"ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמים בעלמא בעי שלומי

9 R. Ḥisda sagte im Namen R. Jonathans: Woher daß durch die Änderung eine Aneignung erfolge? Es heißt:so soll er das Geraubte, das er geraubt hat, zurückerstatten; wozu heißt es: das er geraubt hat? Wenn im selben Zustande, wie er es geraubt hat, so erstatte er es zurück, wenn aber nicht, so ersetze er den Wert in Geld. –

י האי אשר גזל מיבעי למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש על גזל אביו

10 Aber [die Worte:] das er geraubt hat, schließen ja den Raub seines Vaters aus, daß nämlich für den Raub seines Vaters das Fünftel nicht zu zahlen sei!? –

יא א"כ ניכתוב רחמנא והשיב את גזילו אשר גזל למה לי למכתב ש"מ תרתי

11 Der Allbarmherzige sollte ja geschrieben haben: so soll er seinen Raub zurückerstatten, wenn es aber heißt: das er geraubt hat, so ist beides zu entnehmen.

יב ואיכא דאמרי אמר רב חסדא א"ר יונתן מניין לשנויי שאינו קונה שנאמר והשיב את הגזילה מ"מ והא כתיב אשר גזל ההוא מיבעי ליה על גזילו שלו מוסיף חומש ואין מוסיף חומש על גזל אביו:

12 Manche lesen: R. Ḥisda sagte im Namen R. Jonathans: Woher, daß durch die Änderung keine Aneignung erfolge? Es heißt: so soll er das Geraubte zurückerstatten, auf jeden Fall. – Es heißt ja aber: das er geraubt hat!? – Dies besagt, daß er nur für seinen eigenen Raub das Fünftel zufügen müsse, nicht aber für den Raub seines Vaters.

יג אמר עולא מניין ליאוש שאינו קונה שנאמר (מלאכי א, יג) והבאתם גזול את הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח דלית ליה תקנתא כלל

13 U͑la sagte: Woher, daß durch die Desperation keine Aneignung erfolge? Es heißt:ihr bringet Geraubtes und Lahmes und Krankes herbei; das Geraubte gleich dem Lahmen: wie es für das Lahme kein Mittel mehr gibt,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel